פורמולה 1: ביקורת - בראד פיט חוזר למסלול בסרט אקשן מדהים

אחרי ההצלחה המדהימה של "אהבה בשחקים: מאווריק", חוזר הבמאי ג'וזף קוסינסקי עם יצירת מופת חדשה שמעבירה אותנו ממטוסי קרב למכוניות מירוץ. "פורמולה 1" (F1) הוא לא סתם סרט מירוצים - זו חוויה קולנועית מטרפת שמציבה את בראד פיט במרכז סיפור גאולה מרגש על חלומות שבורים ותקווה חדשה.

העלילה: חזרה למסלול עם בראד פיט

סוני הייז (בראד פיט) הוא נהג לשעבר שזכה לכינוי "הטוב ביותר שמעולם לא היה". בשנות ה-90 הוא היה הכישרון המבטיח ביותר של פורמולה 1, עד שתאונה מחרידה הרסה את חלומותיו. שלושים שנה אחר כך, כשהוא פרילנסר המסתובב בין מסלולי מרוצים, חברו הוותיק רובן סרוונטס (חאווייר בארדם) מציע לו הזדמנות אחרונה - לחזור לפורמולה 1 ולהציל קבוצת מירוצים על סף קריסה.

מה שהופך את הסרט למיוחד הוא שהוא לא מסתפק בנוסחה הבסיסית של "נהג ותיק פוגש כוכב עולה". הקונפליקט הפנימי של סוני, המאבק שלו עם העבר הטראומטי והמורכבות של היחסים עם השותף הצעיר ג'ושוע פירס (דמסון אידריס), יוצרים דרמה אמיתית שמתעלה מעל קלישאות הז'אנר.

הפקה מהפכנית: צילומים בתוך המציאות

מה שמבדיל את "פורמולה 1" מכל סרט מירוצים קודם הוא הגישה הפורצת דרך של ההפקה. הסרט צולם במהלך מרוצי פורמולה 1 אמיתיים בעונות 2023-2024, עם גישה בלעדית למסלולים, לצוותים המקצועיים ולמאחורי הקלעים של הספורט הכי יקר בעולם. אפל השקיעה למעלה מ-300 מיליון דולר וגייסה את לואיס המילטון כיועץ, מה שהעניק לסרט רמת אותנטיות שאי אפשר לזייף.

בראד פיט ודמסון אידריס עברו הכשרת נהיגה אינטנסיבית של ארבעה חודשים ונהגו בעצמם במכוניות פורמולה 2 במהירויות של 300 קמ'ש. התוצאה? סצינות מירוצים שמטרפות את החושים ומעמידות את הצופה ממש במושב הנהג.

מה עובד: כריזמה, מהירות וטכנולוגיה

הכוכב הגדול של הסרט הוא כמובן בראד פיט. בגיל 61, הוא מביא לתפקיד של סוני הייז שילוב מושלם של כריזמה בוגרת, פגיעות אמיתית וכוח נוכחות שמילא מסכים במשך שלושה עשורים. הקונטרה עם דמסון אידריס יוצרת דינמיקה מעניינת שמתפתחת מחשדנות לכבוד הדדי.

מבחינה טכנית, הסרט הוא אחת היצירות המרשימות ביותר שנעשו בשנים האחרונות. הצלם קלאודיו מירנדה ("ציפור") יוצר ויזואליה מהממת שמשלבת צילומי פנים אינטימיים עם סצינות מירוצים אפיות. העורך סטיבן מיריון תופר את הכל בקצב מופלא, והפסקול של האנס זימר - כרגיל - מעצים כל רגע ברגישות מדויקת.

מה פחות עובד: נוסחתיות ואורך

למרות כל המעלות, "פורמולה 1" סובל מכמה בעיות ברורות. התסריט של ארן קרוגר נשאר נוסחתי ויותר מדי צפוי - אם ראיתם "אהבה בשחקים: מאווריק", תדעו בדיוק לאן הכל מוביל. הדמויות הנשיות, כולל מהנדסת האווירודינמיקה של קארי קונדון, נשארות דו-ממדיות ומשרתות בעיקר את קו העלילה הגברי.

בנוסף, באורך של שעתיים וחצי, הסרט מרגיש ארוך מדי במקומות מסוימים. חלק מסצינות המירוצים, למרות שהן מרשימות טכנית, הופכות מונוטוניות ומאבדות מהכוח הרגשי שלהן. השיתוף המלא עם ארגון פורמולה 1 גם הופך את הסרט לפרסומת מוסווית במקומות מסוימים.

המסר הישראלי: על חלומות שבורים ותקווה חדשה

מעבר להתרגשות הטכנית, "פורמולה 1" מספר סיפור אוניברסלי על זמן אבוד, חלומות שבורים והאפשרות לגאולה. בהקשר הישראלי, מדובר בנושאים שמדברים לליבנו - מי מאיתנו לא חלם פעם להיות משהו אחר, מי לא התמודד עם כישלונות ומי לא קיווה להזדמנות שנייה?

הסרט גם מזכיר לנו שגיל הוא רק מספר. בראד פיט בן ה-61 מוכיח שאפשר להיות רלוונטי, מרגש ופיזית מרשים בכל גיל. זה מסר חשוב בתרבות שלנו שלפעמים נוטה "לכתוב" על אנשים מבוגרים.

איפה לצפות ובאיזה פורמט

"פורמולה 1" מוקרן כעת בכל רשתות הקולנוע בישראל: סינמה סיטי, יס פלאנט, לב, הוט סינמה וגלובוס. הסרט זמין בפורמטים IMAX, דולבי אטמוס ו-4DX ברוב הקולנוע בתל אביב, ירושלים וחיפה.

חשוב לציין: זה סרט שחובה לראות על המסך הגדול. הטכנולוגיה המתקדמת, סצינות המירוצים המסחררות והפסקול הרועם של זימר פשוט לא יבואו לביטוי על מסך הטלוויזיה או הלפטופ.

סיכום: האם כדאי לראות?

"פורמולה 1" הוא בדיוק מה שהוא נראה - בלוקבאסטר קיצי מלוטש, מרשים ונוסחתי שיספק לכם שעתיים וחצי של בריחה טוטלית מהמציאות. זה לא סרט שישנה את חייכם או יחשוב לכם מחשבות חדשות, אבל כסרט קולנוע טהור - זו חוויה מצוינת.

בראד פיט מוכיח שוב למה הוא אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים של דורנו, קוסינסקי מבסס את מעמדו כמלך הבלוקבאסטרים הטכניים, ופורמולה 1 מקבלת את הטיפול הקולנועי המלכותי שמגיע לה. אם אתם מחפשים בילוי קולנועי איכותי שיגרום לכם לקפוץ מהכיסא - זה הסרט שלכם.

המלצה: צפו בקולנוע, על המסך הכי גדול שתמצאו, עם הסאונד הכי חזק שתוכלו לסבול. ותכינו עצמכם לרצות לנהוג הביתה קצת יותר מהר מהרגיל.